מה זה שמחת בית השואבה?

השם קצת מבלבל, כי הוא לא מדבר על שמחה סתם, אלא על מים. שמחת בית השואבה הייתה אירוע לילי שהתרחש בבית המקדש בימי חג הסוכות, ומי שראה אותו לא הפסיק לדבר עליו.

קודם כול, המים

המשנה מתארת את ניסוך המים בכל אחד משבעת ימי החג. וכך זה נראה: "צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ", מעיין סמוך לירושלים, ומעלה אותה למזבח, שם ניצבו שני ספלים, אחד למים ואחד ליין. ולמה דווקא מים? הגמרא מוסרת את הטעם בשם הקדוש ברוך הוא: "נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (ראש השנה ט״ז ע״א). לכהן שניסך היו אומרים "הַגְבֵּהַּ יָדֶךָ", תרים את היד שיראו, כי פעם אחת ניסך אחד על רגליו, "וּרְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן" (משנה, סוכה פרק ד׳ משנה ט׳). אבל כאן לא מדובר רק בטעות טכנית: הגמרא מוסרת שהמנסך היה צדוקי, מהכת שכפרה בניסוך המים שאינו כתוב במפורש בתורה: "מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן" (סוכה מ״ח ע״ב). מכאן גם הבקשה להגביה את היד, שיראו כולם שהמים אכן מגיעים אל הספל.

ואז הגיעו הלילות

במוצאי היום הראשון של החג ירדו לעזרת הנשים, הציבו שם מנורות זהב, ואת הפתילות עשו מבלאי מכנסי הכהנים ומחגורותיהם. המשנה אומרת ש"לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה", ו"חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן", והלוויים ניגנו על חמש עשרה המדרגות שיורדות מעזרת ישראל לעזרת הנשים (משנה, סוכה פרק ה׳ משניות ב׳-ד׳). על זה נאמר:

כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

(משנה, סוכה פרק ה׳ משנה א׳)

רבי יהושע בן חנניה, שהיה שם, העיד: "כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו". הגמרא מדייקת, שהרי אי אפשר באמת להישאר ער כך: "לא טעמנו טעם שינה", והם היו מנמנמים איש על כתף חברו (סוכה נ״ג ע״א).

ולמה "שואבה"

הפירוש הפשוט הוא שאיבת המים. אבל ילקוט שמעוני מביא בשם רבי יצחק דרשה נוספת: "למה קורין אותו שמחת בית השואבה שמשם שואבין רוח הקדש" (ילקוט שמעוני, תהלים רמז תשמ״א). שואבים מים, ושואבים עוד משהו.

ומה נשאר היום

כיום, בלי מקדש ובלי ניסוך מים, מנהגים של שמחת בית השואבה נעשים כזכר לאותה שמחה. משנה ברורה מתאר את המנהג כמעט באותן מילים של המשנה: "חסידים ואנשי מעשה עושים לזכר שמחת בית השואבה להיות נעורים בלילות של חול המועד סוכות ולהרבות בזמירות ושבחים ומרבים נרות בסוכה בלילות אלו" (משנה ברורה, אורח חיים סימן תרס״א).

✨ נקודות לחברותא

• המשנה לא מנסה לתאר את השמחה, היא רק אומרת שמי שלא ראה, לא ראה. למה יש דברים שאפשר רק להיות בתוכם?
• שאיבת מים ושאיבת רוח, באותה מילה עצמה. מה הקשר בין פעולה גשמית לגמרי לבין מה שקורה בפנים?