מה זה תשובה, ואיך עושים אותה?
חברותא
תראו, "לעשות תשובה" נשמע כמו החלטה גדולה ומעורפלת, משהו שבין רגש להבטחה שנתנו לעצמנו וכבר לא בטוחים בה כעבור חודשיים. אבל במקורות היא איננה מצב רוח אלא תהליך עם שלבים, וכל שלב בו הוא משהו שאפשר לעשות בפועל.
מה הרמב״ם מונה בתשובה
הרמב״ם מפרק את התשובה לכמה דברים:
- עזיבת החטא - להפסיק את המעשה ולהסיר אותו מהמחשבה.
- קבלה לעתיד - להחליט בלב שלא לחזור אליו.
- חרטה - להצטער על מה שכבר נעשה.
- וידוי - לומר את הדברים בפה, בקול.
השלב האחרון מפתיע רבים. למה לומר בקול משהו שכבר הוחלט בלב? מפני שהאמירה בפה איננה תוספת רגשית אלא המצווה עצמה. ומיד לכיוון ההפוך, כי מילים בלי החלטה אמיתית אינן שוות דבר:
כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב, הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ.
(רמב״ם, הלכות תשובה ב׳)
התמונה חדה: אפשר לטבול כמה שרוצים, אבל אם השרץ, בעל החיים הטמא שגרם לטומאה, עדיין ביד, הטבילה לא עשתה כלום.
ומהי תשובה גמורה
יש רגע אחד שהרמב״ם מסמן כמבחן: אותה סיטואציה בדיוק חוזרת, האפשרות פתוחה, והאדם נמנע, לא מפחד ולא מחוסר כוח, אלא מפני התשובה. ושימו לב לעדינות שלו: גם מי ששב רק כשכבר לא נותר בו כוח לחטוא, "אף על פי שאינה תשובה מעולה, מועלת היא לו ובעל תשובה הוא". הדלת לא נסגרת.
אגב, תשובה איננה רק על מעשים. הרמב״ם כותב שצריך לחפש גם בדעות רעות ולשוב מן הכעס, מן הקנאה ומרדיפת הממון והכבוד, ודווקא אלה קשים יותר לעזיבה.
והחלק שאי אפשר לעקוף
המשנה במסכת יומא קובעת שעל עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, אבל על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את מי שנפגע. הרמב״ם מפרט: גם מי שהחזיר כסף שהיה חייב צריך עדיין לבקש מחילה, וגם פגיעה במילים בלבד דורשת פיוס. ואם הנפגע מסרב, פונים אליו שוב, ובסופו של דבר "וזה שלא מחל, הוא החוטא". ומכאן פונה הרמב״ם מיד לצד השני: אסור לאדם להיות אכזרי, אלא יהיה נוח לרצות, וכשמבקשים ממנו מחילה ימחל בלב שלם.
מה לוקחים מזה
תשובה, כפי שהמקורות מציירים אותה, פחות דרמטית ויותר תובענית ממה שנדמה. אין בה רגע גדול אחד, יש בה החלטה, מילים שנאמרות בקול, שיחה לא נעימה עם מי שנפגע, ומבחן שמגיע בפעם הבאה שהמצב חוזר.
✨ נקודות לחברותא
- הרמב״ם קובע שהמבחן האמיתי הוא הפעם הבאה שבה אותה סיטואציה חוזרת. איך זה משנה את מה שאנחנו מספרים לעצמנו בערב יום הכיפורים?
- הוא מטיל אחריות גם על מי שמבקש מחילה וגם על מי שמתבקש למחול. מי מהשניים לדעתכם במצב הקשה יותר?
יש לכם שאלה משלכם?