מה זה כפרות, ולמה יש שעושים בכסף?

בימים שלפני יום הכיפורים אפשר לראות שתי תמונות שונות לגמרי: באחת מסובבים תרנגול מעל הראש, ובשנייה מסובבים מעטפה עם כסף. שתיהן נקראות "כפרות", ומאחורי שתיהן עומד מנהג עתיק שהתווכחו עליו מאות שנים. אז מה עומד מאחוריו, ולמה יש שעושים אותו דווקא בכסף?

מה עושים, ומה הכוונה

המנהג הבסיסי מתואר כבר בטור: לוקחים תרנגול, מסובבים אותו על ראש האדם, אומרים פסוקים, ושוחטים. למה דווקא תרנגול? טעם אחד פשוט להפליא: התרנגול מצוי בבית יותר מכל בהמה ועוף. וטעם שני כבר סמלי: "גבר" הוא שמו של התרנגול בלשון חכמים, וגם מילה לאדם, ומכאן תמורת גבר בגבר.

אבל העיקר הוא לא מה שעושים ביד, אלא מה חושבים באותו רגע:

ויחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה, הכל היה ראוי לבוא עליו; ועל ידי תשובתו, הקדוש ברוך הוא מסלק הגזירה מעליו ונתקיים דוגמתו בעוף הזה.

(משנה ברורה, אורח חיים סימן תר״ה)

כלומר, התרנגול הוא דוגמה שמעמידים מול העיניים, והתשובה היא זו שמסלקת.

שני צדדים, בלי הכרעה

וכאן מעניין: השולחן ערוך והרמ״א מציגים את שתי העמדות באותו סעיף ממש, זו לצד זו.

• יש למנוע - בעל השולחן ערוך כותב על מנהג הכפרות "יש למנוע המנהג", ונשען על ראשונים: הרשב״א מנע אותו בעירו, והרמב״ן אסר אותו "משום דרכי האמורי", כלומר מנהגים שנראים כאמונה טפלה או כחיקוי של פולחן זר.
• ואין לשנות - הרמ״א משיב שם מיד: יש מהגאונים שכתבו את המנהג, וכך נוהגים, "ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין", כלומר מנהג ותיק ומושרש.

שני הקולות חיים עד היום, וכל קהילה נוהגת כמסורת אבותיה.

ולמה בכסף

הפדיון בכסף אינו המצאה חדשה, והוא כתוב באותו סעיף עצמו: נהגו לתת את הכפרות לעניים, או לפדות אותן בממון שנותנים לעניים. ומעניין מה הטעם שניתן לו, כבוד העני. משנה ברורה כותב שעדיף לפדות בכסף כדי שהעניים לא יתביישו, שלא יאמר העני: זה נתן עוונותיו על ראשו ושלחו אלי. ומשנה ברורה מזכיר גם אפשרות לסובב מעות על הראש ולתת אותן לצדקה, כדי שלא ייכשלו בשחיטה שאינה כשרה מתוך הדוחק והחיפזון.

מה לוקחים מזה

המחלוקת הזאת היא לא באמת על תרנגול. היא על הגבול הדק שבין טקס שמעורר אדם לבין טקס שנשען על סימן חיצוני, ושני הצדדים לקחו אותה ברצינות. ומה שמשנה ברורה מדגיש נשאר עומד בכל דרך: העיקר הוא מה שעובר לאדם בראש באותו רגע.

✨ נקודות לחברותא

• אותה פעולה בדיוק נראתה לחלק מהראשונים כאמונה טפלה, ולאחרים כ"מנהג ותיקין". מה קובע לדעתכם לאיזה צד מנהג נופל?
• משנה ברורה מדגיש שהכוונה היא שהאדם יחשוב על עצמו. מה קורה למנהג כשעושים אותו בלי המחשבה הזאת?