מה זה סוכה כשרה, ולמה יושבים בסוכה?

סוכה נראית כמו מבנה מאולתר, כמה לוחות וכמה ענפים, ודווקא בגלל זה מפתיע לגלות כמה הגדרות מדויקות יש לה. ומעניין עוד יותר לראות מה ההגדרות האלה מנסות לשמר.

מה הופך סוכה לכשרה

הסכך הוא הלב. הרמב״ם כותב: "אין מסככין אלא בדבר שגידולו מן הארץ שנעקר מן הארץ ואינו מקבל טומאה ואין ריחו רע ואינו נושר ואינו נובל תמיד" (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ה׳ הלכה א׳). כלומר משהו שצמח מן האדמה ונתלש ממנה, ואינו דבר שיכול לקבל טומאה, כמו כלי או אוכל. שלוש הדרישות הראשונות הן תנאי כשרות בסיסיים, שבלעדיהם הסוכה פסולה. על שני האחרונים כותב הרמב״ם בהלכה שאחריה שאם עבר וסיכך "בדבר הנובל ונושר או בדבר שריחו רע כשרה", ולא נאמרו אלא "כדי שלא יניח הסוכה ויצא" (שם הלכה ב׳).

גם הכמות מוגדרת. המשנה קובעת שסוכה "שצילתה מרובה מחמתה כשרה" (סוכה כ״ב ע״א), כלומר שיהיה בה יותר צל מאור שמש. מצד שני, שולחן ערוך כותב ש"דרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים", ומוסיף שאם עיבו אותה, "אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה" (אורח חיים סימן תרל״א סעיף ג׳).

לזה מצטרפות הדפנות, "שתי דפנות כהלכתן, ושלישית אפילו טפח" (ערוך השולחן, אורח חיים סימן תר״ל סעיף ח׳), והגובה, לא למעלה מעשרים אמה ולא פחות מעשרה טפחים (שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרל״ג סעיפים א׳ וח׳). טפח הוא רוחב ארבע אצבעות, ואמה שישה טפחים (רמב״ם, הלכות שבת פרק י״ז הלכה ל״ו).

ויש עוד תנאי שקל לפספס, והוא לא קשור לחומר הסכך: הסוכה צריכה להיות עשויה לצל. ערוך השולחן כותב "שנעשית לצל להסתתר שם משרב ושמש", ומביא לזה את הפסוק בישעיהו, "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב" (אורח חיים סימן תרל״ה סעיף ב׳; ישעיהו ד׳ ו׳).

ולמה בכלל יושבים בה

התורה נותנת כאן טעם מפורש, וזה לא מובן מאליו:

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.

(ויקרא כ״ג מ״ג)

ומיד עולה השאלה, מה היו הסוכות ההן. הגמרא מביאה בזה שתי דעות. רבי אליעזר אומר "ענני כבוד היו", ורבי עקיבא אומר "סוכות ממש עשו להם" (סוכה י״א ע״ב). לפי רבי אליעזר מדובר בענני הכבוד שהקיפו את ישראל במדבר, ולפי רבי עקיבא בסוכות פשוטות שבנו לעצמם. הגמרא לא מכריעה ביניהן. בהמשך היא אפילו משתמשת בשתי הדעות כדי לברר את מקור דרישות הסכך: אם היו אלה ענני כבוד, אפשר ללמוד מהם על הסכך; ואם היו סוכות ממש, הגמרא מחפשת מקור אחר. וכך שתי הקריאות ממשיכות זו לצד זו: חסות שבאה מלמעלה, או מחסה שאדם בונה בידיו.

שבוע של בית זמני

ומה עושים שם בפועל? הרמב״ם מתאר את זה בלי שום דרמה: "וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע" (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו׳ הלכה ה׳). לא לבקר בסוכה, לגור בה, עם הכלים הנאים והמצעות. שבוע אחד בשנה שבו הבית הקבוע הופך לזמני, והזמני הופך לבית.

✨ נקודות לחברותא

• ענני כבוד או סוכות ממש: נס שעוטף מבחוץ, או מחסה שבונים בעצמנו. איזו מהשתיים מדברת אליכם יותר, ולמה?
• שבוע אחד בשנה עוברים לגור במבנה שאי אפשר להישען עליו. מה זה עושה לתחושת הביטחון שהבית הרגיל נותן לנו?