מה זו "מלווה מלכה" במוצאי שבת?

השבת יוצאת, עושים הבדלה, והשבוע כבר ממהר להתחיל. ובכל זאת, יש מסורת לעצור עוד רגע ולערוך שולחן. לסעודה הזו קוראים "מלווה מלכה", ומאחורי השם יש תמונה יפה.

מה המקור

הגמרא במסכת שבת מביאה את דבריו של רבי חנינא: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת", גם אם אינו רעב. ושולחן ערוך מביא זאת להלכה, עם הסבר קצר ומדויק:

לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית

(שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש׳ סעיף א׳)

"כזית" הוא שיעור קטן של אוכל, בערך בגודל של זית. כלומר, גם מי ששבע מסעודות השבת עורך שולחן, ולו לאכילה קטנה.

למה "מלווה מלכה"

הרמב״ם, רבי משה בן מימון, מסביר שעורכים שולחן גם בערב שבת וגם במוצאי שבת "כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו". משנה ברורה מוסיפה את התמונה: "כשם שאדם מלוה את המלך בצאתו מן העיר". וערוך השולחן, ספר ההלכה של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, מסיק: "ולכן נקראת סעודה זו 'מלוה מלכה'".

וכאן מעניין לחזור לגמרא. בעמוד הקודם במסכת שבת מסופר שרבי חנינא היה מתעטף בבגד ועומד לקראת השבת ביום שישי לפנות ערב, ואומר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". את המלכה מקבלים בכבוד כשהיא באה, וגם מלווים אותה בכבוד כשהיא הולכת. ומאותו טעם, כותב ערוך השולחן, "נהגו לומר פיוטי וזמירות ללוות השבת, כדרך שמלוין את המלך בכניסתו וביציאתו".

סיפור על כליה של עגל

הגמרא מספרת שלרבי אבהו היו שוחטים במוצאי שבת עגל, והוא היה אוכל ממנו רק את הכליה. כשבנו אבימי גדל, הוא הציע לחסוך: להשאיר כליה מהבשר שהוכן בערב שבת, ולא להכין עגל שלם. כך עשו, ובא אריה וטרף את העגל. כף החיים, ספר ההלכה של רבי יעקב חיים סופר, מביאה שמכאן לומדים שמי שיכול, טוב שיכין למוצאי שבת "דבר מחודש", כי זו סעודה בפני עצמה, "ולא משיריים", לא משאריות השבת.

ויש גם מסורת עתיקה שמביא ערוך השולחן, על עצם אחת בגוף האדם שנקראת "נסכוי", ויש אומרים "לוז", ש"אינו נהנה משום אכילה אלא מאכילת מוצאי שבת". לפי המסורת הזו, זו העצם שלא נרקבת, וממנה יקום האדם בתחיית המתים.

חובה או הידור?

משנה ברורה כותבת במפורש שהסעודה הזו "אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת", אלא מצווה. ויש בה גם גמישות: לכתחילה קובעים אותה על לחם, ואם קשה, למשל כשסעודה שלישית הסתיימה מאוחר, אפשר לקיים אותה במאפה או לפחות בפירות. וערוך השולחן מוסיף בכנות: "רבים אין נזהרים בסעודה זו, והמקיימה שכרו מרובה".

מה לוקחים מזה

מלווה מלכה מלמדת שהשבת לא נגמרת בבת אחת. כמו אורח יקר שמלווים אותו עד הדלת ולא ממהרים לסגור אחריו, גם את השבת מלווים בשולחן ערוך, בשיר ובמעט אוכל. ומי שיודע להיפרד בכבוד, לוקח משהו מהשבת גם אל תוך השבוע.

✨ נקודות לחברותא

• את השבת מקבלים כמו מלכה ומלווים כמו מלכה. מה ההבדל בין רגע הקבלה לרגע הפרידה, ולמה שניהם חשובים?
• כף החיים מביאה שטוב להכין לסעודה הזו "דבר מחודש" ולא משאריות. מה זה אומר על הדרך שבה אנחנו מתחילים את השבוע?