לך לך: מה הדרך לוקחת ממי שיוצא אליה?

עברתם פעם דירה, עיר או מקום עבודה? אז אתם מכירים את השבועות הראשונים. הארגזים עוד לא נפתחו, הכסף יוצא מהר יותר ממה שתכננתם, ובמכולת אף אחד לא יודע איך קוראים לכם. מה שבניתם במקום הקודם, החברים, השכנים, המוניטין, נשאר מאחור, ובמקום החדש מתחילים כמעט מאפס.

בפרשת לך לך, שנקראה בשבת י״ג בחשוון תשפ״ז, מתחיל אחד המעברים המפורסמים בתורה. ה׳ אומר לאברם, שעוד לא נקרא אברהם, לעזוב את כל מה שמוכר לו:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

(בראשית י״ב, א׳)

ואברם אפילו לא יודע לאן הוא הולך, רק "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", אל ארץ שה׳ עוד יראה לו. רש״י, רבי שלמה יצחקי, גדול פרשני התורה, מזכיר שזה גם לא המעבר הראשון שלו. אברם כבר עזב פעם אחת את ארץ הולדתו, יחד עם אביו תרח, והגיע לחרן: "והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן", ועכשיו נאמר לו "התרחק עוד משם" (רש״י על בראשית י״ב, א׳). ומיד אחרי הציווי באות הבטחות:

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.

(בראשית י״ב, ב׳)

מה הדרך לוקחת

למה דווקא שלוש ההבטחות הראשונות האלה? רש״י קורא אותן כתשובה מדויקת למחיר של הדרך:

"ואעשך לגוי גדול" - לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם

(רש״י על בראשית י״ב, ב׳)

"ממעטת" פירושו מקטינה, מפחיתה. "פריה ורביה" היא הולדת ילדים והקמת משפחה, ו"השם" הוא המוניטין, מה שאנשים יודעים עליכם. לפי רש״י, מי שיוצא לדרך משלם בשלושה מטבעות: קשה לו יותר להקים משפחה, הכסף שלו מתמעט, ופחות אנשים מכירים אותו. ולכן ההבטחות מכוונות בדיוק אל שלושת ההפסדים: "לגוי גדול" על הבנים, "ואגדלה שמך" על השם, ו"ואברכך" על הממון. את האחרונה רש״י מפרש במילה אחת: "בממון".

לפי הקריאה הזאת, ה׳ לא אומר לאברם "יהיה קל". הוא לא מתעלם מהמחיר. הברכות עצמן משקפות את רשימת ההפסדים, ומול כל הפסד עומדת הבטחה.

כדאי לדעת שזו לא הקריאה היחידה ברש״י. בפסוק הקודם הוא מפרש את "לך לך" כ"להנאתך ולטובתך", ומסביר: "ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים" (רש״י על בראשית י״ב, א׳). כלומר, בארץ החדשה תהיה לעם גדול, ואילו כאן לא יהיו לך ילדים. לפי זה, הבנים אינם פיצוי על מחיר הדרך, אלא הסיבה לצאת אליה. פירוש שפתי חכמים, שנכתב על דברי רש״י, כבר עמד על הסתירה בין שני ההסברים, והציע, בין השאר, שכל אחד מהם הולך לפי דרשה אחרת במדרש בראשית רבה. כאן אנחנו הולכים בעקבות ההסבר שעל פסוק ב׳, שרואה בברכות מענה למחיר של הדרך.

ומי שאין לו מה להפסיד?

שפתי חכמים מביא, בשם ספר נחלת יעקב, קושיה ותשובה. הקושיה: לאברם עוד לא היו ילדים. גם ממון משלו לא היה לו, כי לפי נחלת יעקב את כל מה שלקח לדרך לקח "בהקפה", כלומר באשראי. ושם טוב? "לא מצינו שהיה לו שם טוב". מה כבר יכולה הדרך לקחת ממנו? והתשובה:

ונראה דהכי קאמר לפי שהדרך ממעט שלשה דברים למי שיש לו, ומכל שכן מי שלא היה לו עד הנה שלא יזכה בהם בדרך, לפיכך הוזקק לג' ברכות הללו שיזכה בהם היפך מנהג של עולם שהדרך ממעט.

(שפתי חכמים על בראשית י״ב, ב׳)

"דהכי קאמר" פירושו "כך הוא (רש״י) מתכוון לומר", ו"מכל שכן" פירושו "על אחת כמה וכמה". כלומר, אם הדרך מקטינה את מה שכבר יש לאדם, על אחת כמה וכמה מי שעוד אין לו לא יזכה בדרך לבנים, לממון ולשם. ולכן אברם היה זקוק לברכות, כדי שיזכה בבנים, בממון ובשם "היפך מנהג של עולם", בניגוד לדרכו הרגילה של העולם.

יש בזה משהו מוכר. הקושי של מעבר הוא לא רק מה שהשארנו מאחור, אלא גם כל מה שעוד לא הספקנו לבנות.

האוהל הראשון

ומה עושה אברם בארץ החדשה? התורה מספרת שהוא נודד ממקום למקום, ובאחת התחנות כתוב:

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אׇהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה.

(בראשית י״ב, ח׳)

"ויעתק" פירושו הזיז ממקום למקום, ורש״י מסביר מה בדיוק הוזז: "אהלו", האוהל שלו. ובהמשך הפסוק, במילים "ויט אהלה" (ונטה את אוהלו), יש פרט קטן: קוראים "אהלו", אבל בתורה המילה כתובה בה״א בסוף, "אהלה", כאילו "האוהל שלה". רש״י מביא על כך את דברי המדרש בבראשית רבה:

"אהלו" - אהלה כתיב בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו ב"ר

(רש״י על בראשית י״ב, ח׳)

"כתיב" פירושו "כך כתוב", ו"ב״ר" הוא קיצור של בראשית רבה. לפי המדרש, כשאברם הגיע למקום הזה, הוא הקים קודם את האוהל של שרי, אשתו, ורק אחר כך את שלו.

וזו כבר מחשבה שלנו, לא של המקורות: שרי יצאה לאותה דרך, וגם היא השאירה מאחור ארץ, משפחה ובית אב. ה׳ ענה על ההפסדים של הדרך בברכות, ואברם, כך נראה לנו, ענה על ההפסדים של שרי במעשה קטן: בסדר שבו הקים את האוהלים, כפי שהמדרש מספר. אולי כשעוברים יחד, אחד הדברים הראשונים שאפשר לעשות במקום החדש הוא לשים לב למי שעבר איתנו, ולדאוג שיהיה מקום גם לו או לה.

✨ נקודות לחברותא

• לפי רש״י על פסוק ב׳, כל אחת משלוש הברכות עונה על הפסד מסוים של הדרך. מה ההבדל בין לעודד מישהו או מישהי ב"יהיה בסדר" לבין לתת מענה מדויק להפסד שלו או שלה?
• בשפתי חכמים מובא, בשם ספר נחלת יעקב, שמי שיוצא לדרך בלי ילדים, בלי ממון ובלי שם, לפי מנהגו של עולם לא יזכה בהם בדרך, ולכן אברם היה צריך ברכה. מה עזר לכם, או יכול לעזור, להתחיל מחדש במקום שבו אף אחד עוד לא מכיר אתכם?
• מי סביבכם עבר לאחרונה דירה, עיר או מקום עבודה? מה המעבר לקח ממנו או ממנה, שאולי אף אחד לא שם לב אליו?