חיי שרה: מתי מקימים שוב את האוהל?

מי שאיבדו אבא או אמא מכירים את החדר הזה. הבגדים עוד תלויים בארון, המשקפיים מונחים ליד המיטה, ואף אחד לא מזיז דבר. לא כי אין זמן, אלא כי להזיז נראה כמו ויתור.

בפרשת חיי שרה, שקוראים בשבת הזאת, כ״ז בחשוון תשפ״ז, מתה שרה, אשתו של אברהם. התורה מספרת שאברהם בא "לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (בראשית כ״ג, ב׳), כלומר להספיד אותה ולבכות עליה. אחר כך הוא שולח את עבדו למצוא אישה ליצחק, בנם, והעבד חוזר עם רבקה. ובסוף הסיפור יש פסוק שכדאי לעצור בו:

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.

(בראשית כ״ד, ס״ז)

"וינחם" פירושו מצא נחמה. כלומר, עד אותו רגע יצחק עוד לא התנחם על אמו. כמה זמן עבר?

שלוש שנים

רש״י, רבי שלמה יצחקי, גדול פרשני התורה, עושה חשבון. לפי דבריו, מיתת שרה נסמכה בתורה לעקידה, המעשה שבו אברהם כמעט הקריב את יצחק, "לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש״י על בראשית כ״ג, ב׳). "ע״י" פירושו על ידי. התורה מספרת שיצחק נשא את רבקה בגיל ארבעים, ורש״י מסביר שבזמן העקידה, כששרה מתה, יצחק היה בן שלושים ושבע (רש״י על בראשית כ״ה, כ׳). לפי רש״י, רבקה נולדה באותה עת, ויצחק המתין עד שתגדל. לפי החשבון הזה, עברו כשלוש שנים בין מות שרה לבין "וינחם יצחק".

האוהל שלא הקימו

הרמב״ן, רבי משה בן נחמן, מתאר מה קרה מאז ששרה מתה:

וטעם הכתוב כי יספר בכבוד שנהג יצחק באמו כי מעת שמתה שרה לא נטו אהלה כי אמרו לא תבא אשה אחרת אל אהל הגבירה הנכבדת וכאשר ראה רבקה הביאה אל האהל ההוא לכבודה

(רמב״ן על בראשית כ״ד, ס״ז)

משפחה שנודדת מקימה את האוהלים שלה בכל מקום חדש. "לא נטו אהלה" פירושו שאת האוהל של שרה פשוט לא הקימו יותר. "הגבירה הנכבדת" היא שרה, ומתוך כבוד אליה אמרו שאף אישה אחרת לא תיכנס למקום שלה. ועל המילה "וינחם" כותב הרמב״ן שיצחק "היה מצטער מאד על אמו ורחק ממנו מנחם עד שנחם באשתו באהבתו אותה" (רמב״ן על בראשית כ״ד, ס״ז). הנחמה הייתה רחוקה ממנו, עד שבאה האהבה.

בשדה, לפנות ערב

רגע לפני שרבקה מגיעה, התורה מראה לנו את יצחק בשדה:

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.

(בראשית כ״ד, ס״ג)

מה הוא עשה שם? רש״י אומר ש"לשוח" הוא "לשון תפלה" (רש״י על בראשית כ״ד, ס״ג): יצחק התפלל. הרמב״ן קורא אחרת: יצחק יצא "לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם" (רמב״ן על בראשית כ״ד, ס״ב), כלומר לשוחח עם חבריו. שתי דרכים שמוכרות גם לנו: תפילה, ושיחה עם אנשים קרובים.

ומאיפה הוא בא? הפסוק הקודם אומר שיצחק בא "מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית כ״ד, ס״ב), ורש״י מביא מדרש מבראשית רבה: "שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה" (רש״י על בראשית כ״ד, ס״ב). הגר הייתה שפחתה של שרה, שאברהם נשא בעבר ושנשלחה מהבית. כלומר, יצחק, שעוד לא התנחם על אמו, יצא להביא לאביו בת זוג. מדרש תנחומא, אוסף מדרשים קדום על התורה, מספר את זה אחרת: אצלו זה קורה אחרי החתונה של יצחק, והוא שם את המחשבה בפיו: "אמר יצחק אני לקחתי אשה ואבי עומד בלא אשה מה עשה הלך והביא לו אשה" (מדרש תנחומא, חיי שרה סימן ח׳). ושם גם נחלקו החכמים: רבי אומר שהאישה הייתה הגר, "ורבותינו אומרים אשה אחרת לקח". הרמב״ן מציע לאותו פסוק כיוון אחר: ייתכן שיצחק נהג ללכת לבאר הזאת תמיד, "כי הוא לו מקום תפלה" (רמב״ן על בראשית כ״ד, ס״ב). כך שגם אצלו יש תפילה בסיפור, רגע לפני השדה והחברים.

מה חזר לאוהל

ואז רבקה נכנסת לאוהל. רש״י מביא את דברי המדרש:

"האהלה שרה אמו" - ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו (ב"ר)

(רש״י על בראשית כ״ד, ס״ז)

"מע״ש" הוא קיצור של "מערב שבת": הנר של שבת דלק משבוע לשבוע. "ברכה מצויה בעיסה" פירושו שהבצק, הלחם של הבית, היה מבורך. ועל הענן מסביר שפתי חכמים, פירוש על רש״י: "וענן קשור הוא ענן השכינה" (שפתי חכמים על בראשית כ״ד, ס״ז), סימן לנוכחות של ה׳ באוהל. כל אלה פסקו כששרה מתה, וחזרו כשרבקה באה. גם הרמב״ן מביא קריאה דומה בשם אונקלוס, המתרגם הארמי של התורה: "והנה היא שרה אמו" (רמב״ן על בראשית כ״ד, ס״ז).

ועל "אחרי אמו" כותב רש״י: "דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה ומשמתה הוא מתנחם באשתו" (רש״י על בראשית כ״ד, ס״ז). "דרך ארץ" פירושו כך דרכו של העולם, ו"כרוך הוא אצלה" פירושו קשור אליה.

וזו מחשבה שלנו, לא של המקורות: יצחק לא התנחם בכך שקיפל את הזיכרון של אמו. רבקה נכנסה דווקא לאוהל של שרה, ומה שחזר אליו היה מה שהיה שם בימיה: הנר, הלחם, הענן. אולי נחמה היא לא לסגור את החדר, אלא הרגע שבו מישהו פותח אותו שוב, והאור חוזר.

✨ נקודות לחברותא

• לפי הרמב״ן, מאז ששרה מתה לא הקימו את האוהל שלה, מתוך כבוד אליה. מתי שמירה על המקום של מי שאיננו היא כבוד, ומתי היא מתחילה לעצור את החיים?
• לפי רש״י יצחק יצא לשדה להתפלל, ולפי הרמב״ן לשוחח עם חבריו. מה עזר לכם בתקופה קשה: תפילה, או אנשים קרובים?
• לפי המדרש שמביא רש״י, יצחק יצא להביא לאביו בת זוג עוד לפני שהוא עצמו מצא נחמה על אמו. איך אפשר לנחם מישהו אחר כשגם אנחנו זקוקים לנחמה?